סדר דין פלילי בבחינת הלשכה — רבע מחלק ב׳, ושלוש שאלות אמיתיות עם פתרון
סדר דין פלילי הוא הנושא השני בגודלו בחלק ב׳ של בחינת ההסמכה, מיד אחרי סדר דין אזרחי. במועד יוני 2026 הוא תפס כרבע מהחלק. במדריך הזה: כמה שאלות יש בפועל, אילו חוקים נבדקים, מה נשאל במועד האחרון, ושלוש שאלות אמיתיות ממנו עם פתרון.
כמה שאלות סדר דין פלילי יש בבחינה
חלק ב׳ כולל 40 שאלות ב-100 דקות (20 במתכונת המקוצרת), ללא קובץ חקיקה. במאגר מתמחה כיס, במועדים שמסווגים לפי נושא, סדר הדין הפלילי היווה:
| מועד | שאלות סדר דין פלילי במאגר | מתוך שאלות חלק ב׳ במאגר |
|---|---|---|
| דצמבר 2021 | 11 | 37 |
| יוני 2026 | 10 | 39 |
| דצמבר 2020 | 10 | 40 |
| יוני 2021 | 5 | 40 |
בשלושה מתוך ארבעת המועדים מדובר ברבע עד שליש מחלק ב׳. מאחר שחלק ב׳ שווה 40% מהציון הסופי, סדר דין פלילי לבדו שווה בערך עשר נקודות בציון הסופי.
אילו חוקים נבדקים
"סדר דין פלילי" בבחינה רחב בהרבה מחוק סדר הדין הפלילי. עשר השאלות של מועד יוני 2026 נשענו על המקורות האלה:
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982: עיכוב הליכים וחידושם (סעיפים 231–232), וקובלנה פלילית (סעיפים 73, 94, 133).
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996: מידע חסוי בדיון מעצר (סעיף 15), והפסקת מעצר בפיקוח אלקטרוני (סעיף 22ח).
- חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א-1971: חקירת קטינים בשעות הלילה (סעיף 9ד).
- חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו-1985: קנס מינהלי קצוב והדרכים להשיג עליו (סעיפים 13–15).
- חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א-2001: סעיף 7.
- פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג-1973: חילוט רכוש (סעיף 36ו).
- פסיקה: ע״פ 6681/23 מדינת ישראל נ׳ הייב (ערעור המדינה על זיכוי שנשען על ממצאי מהימנות), בג״ץ 6295/21 זדורוב נ׳ כב׳ השופט קולה, ורע״פ 7926-06-25 קובלקין נ׳ מדינת ישראל.
שתי מסקנות מהרשימה. הראשונה: חוק המעצרים וחוק הנוער הם חלק מהנושא, ומי שלומד רק את החסד״פ עצמו מגיע עם חצי מהחומר. השנייה: שלוש מעשר השאלות נשענו על פסיקה, ואחת מהן על החלטה משנת 2025.
שלוש שאלות אמיתיות ממועד יוני 2026, עם פתרון
מהמאגר של מתמחה כיס, כפי שהן מופיעות באפליקציה. נסו לענות לפני שפותחים את ההסבר.
מועד יוני 2026 · חלק ב׳ · שאלה 17 · עיכוב הליכיםעוזי הועמד לדין בעבירה מסוג ״פשע״. לאחר שעוזי כפר בכתב האישום נגדו ולפני שהתקיים דיון לגופו של התיק, הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט על עיכוב ההליכים נגד עוזי. חצי שנה אחר כך הגישה התביעה לבית המשפט בקשה לחידוש ההליכים. משהתברר בדיון שלא התקבל אישור מהיועץ המשפטי לממשלה לחידוש ההליכים, אמר התובע שהוא חוזר בו מכתב האישום, ובית המשפט ציין בהחלטתו שהתובע חזר בו מכתב האישום. איזה מבין ההיגדי ם הבאים הוא הנכון?- א. לבית המשפט סמכות מקבילה לחדש את ההליכים, ומשחזר בו התובע מכתב האישום יש לזכות את עוזי.
- ב. לבית המשפט סמכות מקבילה לחדש את ההליכים. בשלב שבו מצוי התיק, משחזר בו התובע מכתב האישום יראו את האישום כאילו בוטל.
- ג. גם אם טעה התובע וטעה בית המשפט בהחלטתו, הרי שלאור הכלל בפלילים שלפיו יינקט הפירוש המקל עם הנאשם יש לזכות את עוזי.
- ד. הדיון כולו והחלטת בית המשפט נעשו בחוסר סמכות ובטלים מעיקרם. אין כל שינוי במצב הנאשם ורואים את ההליכים כמעוכבים ואת הדיון כאילו לא התרחש.
להצגת התשובה וההסבר
התשובה הנכונה: ד
לפי סעיפים 231-232 לחוק סדר הדין הפלילי, משעוכבו ההליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, חידושם בעבירת פשע אפשרי רק באישור היועץ המשפטי לממשלה עצמו. משלא ניתן אישור כזה, בית המשפט כלל לא קנה סמכות לדון בתיק, ולכן הדיון שהתקיים, לרבות ״חזרת״ התובע מכתב האישום והחלטת בית המשפט שציינה זאת, נעשו בחוסר סמכות ובטלים מעיקרם. מצבו של הנאשם אינו משתנה: ההליכים נותרים מעוכבים כשהיו. תשובות א' ו-ב' שגויות כי אין לבית המשפט סמכות מקבילה לחדש הליכים שעוכבו. תשובה ג' שגויה כי כלל הפרשנות המקלה אינו יכול להקנות תוקף להליך שנוהל בחוסר סמכות.
מקור: סעיפים 231, 232 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982; רע״פ 7926-06-25 מנחם מנדל קובלקין נ' מדינת ישראל
מועד יוני 2026 · חלק ב׳ · שאלה 18 · מידע חסוי בדיון מעצררפי, עבריין מועד ומוכר למשטרה, נעצר כדין ללא צו והובא בפני שופט לדיון במתן צו מעצר נגדו. סנגורו הקבוע של רפי הוזעק על ידיו ונכח אף הוא בדיון. במהלך הדיון שאל בית המשפט שאלה את התובע המשטרתי (להלן: התובע), אך זה לא היה מעוניין להשיב עליה מחשש לחשיפת מודיע משטרתי. איזה מבין ההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר?- א. על התובע חובה להשיב בגלוי לשאלת בית המשפט, שכן זכותו של רפי לחירות ולדיון הוגן היא זכות יסוד הגוברת על החשש מחשיפת מודיע משטרתי.
- ב. על התובע לבחור באחת משתי אפשרויות: להשיב לשאלה בגלוי או לוותר על הטענות הנוגעות למידע שהתקבל מאת המודיע שעליו ביקש להתבסס.
- ג. התובע רשאי לתת את תשובתו בכתב לעיני בית המשפט בלבד, וזה יחליט אם עליו להשיב לשאלתו בגלוי. אם יחליט בית המשפט בחיוב, יהיה התובע חייב להשיב בגלוי לשאלת בית המשפט.
- ד. התובע רשאי לתת את תשובתו בכתב לעיני בית המשפט בלבד, וזה יחליט אם עליו להשיב לשאלתו בגלוי. אם יחליט בית המשפט בחיוב, יוכל התובע לוותר על הטענות הנוגעות למידע שהתקבל מאת המודיע שעליו ביקש להתבסס.
להצגת התשובה וההסבר
התשובה הנכונה: ד
לפי סעיף 15 לחוק המעצרים, בדיון בבקשת מעצר רשאי התובע, מטעמים של חיסיון (כגון הגנה על מודיע), למסור מידע לעיון בית המשפט בלבד, שלא בנוכחות העצור וסנגורו. אם בית המשפט סבור שאין הצדקה לחיסיון ומורה לגלות את המידע, התובע אינו חייב לגלותו; הוא רשאי לחזור בו מהטענות הנסמכות על אותו מידע ולוותר עליהן. תשובה א' שגויה כי הדין מכיר באיזון המאפשר חיסיון מודיעים גם בהליכי מעצר. תשובה ב' שגויה כי היא מדלגת על שלב הביניים של מסירת המידע לעיון בית המשפט בלבד. תשובה ג' שגויה כי גם לאחר החלטת בית המשפט אין התובע חייב לחשוף, ברירתו היא לוותר על ההסתמכות.
מקור: סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996
מועד יוני 2026 · חלק ב׳ · שאלה 24 · פיקוח אלקטרוניהממונה על פיקוח אלקטרוני הורה על הפסקת המעצר בפיקוח אלקטרוני של הראל, בן 16, ושירה, בת 19, והחזרתם למעצר בבית מעצר. מה הדין?- א. הראל ושירה יובאו בפני בית המשפט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-36 שעות לאחר הפסקת הפיקוח.
- ב. הראל ושירה יובאו בפני בית המשפט בהקדם – הראל לא יאוחר מ-24 שעות לאחר הפסקת הפיקוח, ושירה לא יאוחר מ-36 שעות לאחר הפסקת הפיקוח.
- ג. הראל ושירה יובאו בפני בית המשפט בהקדם האפשרי – הראל לא יאוחר מ-36 שעות לאחר הפסקת הפיקוח, ושירה לא יאוחר מ-72 שעות לאחר הפסקת הפיקוח.
- ד. הראל ושירה יובאו בפני בית המשפט בהקדם ולא יאוחר מ-72 שעות לאחר הפסקת הפיקוח.
להצגת התשובה וההסבר
התשובה הנכונה: ג
לפי סעיף 22ח לחוק המעצרים, עצור שהופסק פיקוחו האלקטרוני והוחזר למעצר יובא בפני שופט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועדים שקבע החוק, לקטין 36 שעות ולבגיר 72 שעות מהפסקת הפיקוח. הראל בן 16 הוא קטין (36 שעות) ושירה בת 19 בגירה (72 שעות). תשובות א', ב' ו-ד' שגויות כי אינן משקפות את ההבחנה שקבע החוק בין קטין לבגיר.
מקור: סעיף 22ח לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996
מה שלוש השאלות מלמדות
- מספרים נבדקים כמספרים. 36 שעות לקטין ו-72 לבגיר בשאלה 24; שנה לעוון וחמש שנים לפשע בחידוש הליכים שעוכבו. מי שזוכר "בערך" מתלבט בין שתי תשובות.
- ההבדל בין שתי התשובות הקרובות הוא שלב אחד בהליך. בשאלה 18, תשובות ג׳ ו-ד׳ זהות עד המשפט האחרון. מי שיודע רק שמותר למסור מידע לעיון השופט בלבד, ולא מה קורה אחר כך, מנחש.
- שאלת סמכות מסתתרת בתוך סיפור. בשאלה 17 כל הפרטים על חזרת התובע מכתב האישום הם רעש. השאלה היחידה היא מי מוסמך לחדש הליכים שעוכבו.
שיטת לימוד לסדר דין פלילי
- טבלת מועדים אחת לחוק המעצרים: סוג המעצר, מי מוסמך, לכמה זמן, וה בחנה בין קטין לבגיר. ממלאים אותה מהחוק עצמו.
- ציר זמן של ההליך הפלילי: חקירה, מעצר, כתב אישום, הקראה, הוכחות, הכרעת דין, גזר דין, ערעור. על כל תחנה רושמים את הסעיפים ואת בעל הסמכות.
- פסיקה מהשנה שקדמה למועד הקובע. המועד הקובע לפסיקה הוא שלושה חודשים לפני הבחינה, והוועדה הבוחנת משתמשת בהחלטות טריות.
- תרגול בזמן: 40 שאלות חלק ב׳ ב-100 דקות. כך מנהלים את הזמן.
באפליקציה, מעבר לשאלות ממועדי העבר, יש 228 שאלות מקוריות בסדר דין פלילי במסלול תרגול מתקדם, מדורגות לפי רמת קושי.
סיכום
סדר דין פלילי שווה בערך רבע מחלק ב׳, והוא מתפרש על חמישה-שישה חוקים ולא על אחד. מדריכים נוספים: סדר דין אזרחי, אתיקה מקצועית, תוכנית החזרה לחודש האחרון, ארכיון המועדים.
רוצים לתרגל שאלות מבוססות על בחינות עבר?
מעל 2,800 שאלות עם הסברים מפורטים והפניות לחקיקה — זמין באנדרואיד ובאייפון