דיני חוזים בבחינת הלשכה — הנושאים שחוזרים, ושלוש שאלות אמיתיות עם פתרון
דיני חוזים הם אחד הנושאים המרכזיים בחלק ג׳ של בחינת ההסמכה (דין מהותי), ובמאגר מתמחה כיס הם הנושא הגדול ביותר בחלק זה יחד עם דיני הנזיקין. מדובר בנושא רחב שמתפרס על כמה חוקים, ולכן חשוב לדעת איפה לשים את הדגש. במדריך הזה: החוקים, הנושאים שחוזרים, מה קרה במועדים האחרונים, ושלוש שאלות אמיתיות עם פתרון.
איפה חוזים נמצאים בבחינה
לפי הודעת הוועדה הבוחנת למועד דצמבר 2026, "דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין" הם הנושא הראשון ברשימת נושאי חלק ג׳. חלק ג׳ כולל 40 שאלות ב-160 דקות (20 שאלות במתכונת המקוצרת), ומחולק בו קובץ חקיקה עם תוכן עניינים. כלומר: את סעיפי חוק החוזים אפשר לפתוח בזמן הבחינה. מה שאי אפשר לפתוח הוא הפסיקה, וכאן נמצא הקושי.
במועדים שבהם המאגר של מתמחה כיס מסווג לפי נושא, דיני חוזים וחיובים היוו כ-14 שאלות מתוך 40 בחלק המהותי במועד דצמבר 2021, ו-6 שאלות במועדי יוני 2021 ויוני 2022. במועדי 2025 ו-2026 הבחינה נטתה לשאלות חיובים "מעורבות", שמשלבות חוזים עם קבלנות, מיטלטלין או קיזוז, ול א שאלות חוזים "נקיות".
החוקים שחייבים להכיר
- חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973: כריתת חוזה, פגמים ברצון, תוכן החוזה, קיום החיוב, קיזוז (סעיף 53), ביטול.
- חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970: אכיפה, ביטול, פיצויים.
- חוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982: תנאים מקפחים, ביטול תנאי.
- חוק המחאת חיובים, התשכ״ט-1969: המחאת זכות, הגבלות על המחאה. חוזר בשאלות על שוברים, המחאת תמורה וכיוצא בזה.
- חוקי החיובים הסמוכים: חוק חוזה קבלנות, התשל״ד-1974 (עיכבון, סעיף 5), חוק המיטלטלין, התשל״א-1971 (עיכבון ושחרורו, סעיף 11), חוק השומרים. שאלות 2025–2026 מערבבות אותם עם חוק החוזים.
נושא 1: כריתת חוזה, הצעה וקיבול
סעיפים 1–11 לחוק החוזים (חלק כללי) הם בסיס לשאלות רבות. הנקודות שחוזרות:
- הצעה מול הזמנה להציע: פרסומת היא בדרך כלל הזמנה להציע ולא הצעה (סעיף 2). אם היא מפורטת דיה ומעידה על גמירת דעת, היא עשויה להיחשב הצעה.
- חזרה מהצעה: ניתן לחזור מהצעה כל עוד לא נמסרה הודעת קיבול (סעיף 3). הצעה שנקבע בה שהיא ללא חזרה, או שנקבע מועד לקיבולה, אינה ניתנת לחזרה.
- קיבול בשינוי: קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי הוא הצעה חדשה (סעיף 11).
- תום לב במשא ומתן (סעיף 12): צד שלא נהג בתום לב חב בפיצויים גם אם לא נכרת חוזה, ובמקרים חריגים גם פיצויי קיום.
נושא 2: פגמים ברצון
סעיפים 13–20 עוסקים בטעות, הטעיה, כפייה ועושק. שאלות נפוצות:
- טעות (סעיף 14): ההבחנה בין טעות שהצד השני ידע או היה עליו לדעת עליה (ביטול בהודעה) לטעות שהוא לא ידע עליה (ביטול על ידי בית המשפט, ואפשרות לפיצוי הצד השני). טעות בכדאיות העסקה אינה עילה (סעיף 14(ד)).
- הטעיה (סעיף 15): גם אי-גילוי של עובדה שלפי דין, נוהג או נסיבות היה על הצד לגלותה. מול הטעיה אקטיבית, הטענה "יכולת לבדוק בעצמך" אינה הגנה. זו בדיוק שאלה 29 ממועד יוני 2026, למטה.
- עושק (סעיף 18): שלושה יסודות מצטברים: מצוקה או חולשה של הנעשק, ניצול, ותנאים גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.
נושא 3: תרופות בשל הפרת חוזה
- הפרה יסודית מול הפרה שאינה יסודית (סעיפים 6–8): בהפרה יסודית, ביטול בהודעה תוך זמן סביר. בהפרה שאינה יסודית, ארכה סבירה לקיום לפני הביטול. חלוף זמן לבדו אינו מבטל חוזה.
- פיצויים (סעיפים 10–13): "הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש". שאלות על צפיות חוזרות בכל מועד.
- פיצויים מוסכמים (סעיף 15): בית המשפט רשאי להפחיתם אם נקבעו ללא יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש.
- אכיפה (סעיפים 3–4): הכלל הוא אכיפה, אלא אם החוזה אינו בר-ביצוע, הוא לעשיית עבודה אישית, דורש פיקוח בלתי סביר, או שהאכיפה אינה צודקת בנסיבות.
נושא 4: חוזים אחידים, קיזוז ועיכבון
חוק החוזים האחידים מגדיר "תנאי מקפח" ומעמיד חזקות קיפוח בסעיף 4. המלכודת: תנאי שנראה הגיוני מבחינה עסקית ובכל זאת נכנס לרשימה, כמו תנאי המאפשר לספק לשנות את החוזה באופן חד-צדדי.
במועדים האחרונים גדל משקלן של שאלות קיזוז (סעיף 53 לחוק החוזים) ועיכבון (חוק חוזה קבלנות וחוק המיטלטלין). שתי שאלות כאלה מופיעות למטה. הן דורשות להבחין בין שני מוסדות שנראים דומים: קיזוז מפקיע חיוב כספי כנגד חיוב כספי, עיכבון מתיר להחזיק בנכס עד לתשלום.
שלוש שאלות אמיתיות, עם פתרון
שלוש שאלות מהמאגר של מתמחה כיס, מהמועדים האחרונים, כפי שהן מופיעות באפליקציה. נסו לענות לפני שפותחים את ההסבר.
מועד יוני 2026 · חלק ג׳ · שאלה 29 · הטעיהמנשה, בעלים של קרקע, פרסם מודעה למכירתה תמורת מיליון ש״ח. אריאל, יזם נדל״ן, פנה למנשה. במהלך המשא ומתן שאל אריאל: "האם ידוע לך על תוכנית להפקעת חלק מהקרקע לצורכי ציבור?" מנשה, אף שידע שקיימת תוכנית מאושרת להפקעה של 40% מהשטח לצורך סלילת כביש, השיב: "הקרקע נקייה מכל תביעה או תוכנית, היא פשוט פנינה". אריאל, שהסתמך על דבריו, חתם על חוזה לרכישת הקרקע במחיר המקורי. לאחר החתימה גילה אריאל את קיומה של התוכנית להפקעה. הוא מעוניין לבטל את החוזה, אך מנשה מסרב וטוען כי אריאל יכול היה לבדוק את הנתונים בעצמו. מה הדין?- א. אריאל אינו זכאי לבטל את החוזה, שכן מדובר במידע תכנוני שחשוף לציבור ובקונה שהוא מומחה לתחום. אי-בדיקת המצב התכנוני על ידי הקונה נחשבת ל"טעות בכדאיות העסקה" מצידו.
- ב. אריאל זכאי לבטל את החוזה בהודעה למנשה.
- ג. החוזה בטל מאליו ברגע שנודע כי הממכר אינו תואם את הצהרות המוכר, ולכן אריאל אינו נדרש לשלוח הודעת ביטול.
- ד. אריאל אינו זכאי לבטל את החוזה משלא נתן למנשה הזדמנות נאותה לתקן את אי-ההתאמה.
להצגת התשובה וההסבר
התשובה הנכונה: ב
מנשה הציג ביודעין מצג שווא אקטיבי: בתשובה לשאלה ישירה הכחיש קיומה של תוכנית הפקעה מאושרת שידע עליה. זוהי הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים והפרה של חובת תום הלב במשא ומתן לפי סעיף 12, והיא מקנה לאריאל זכות לבטל את החוזה בהודעה למנשה. לפי הלכת ספקטור נ׳ צרפתי, מול הטעיה אקטיבית של המוכר אין המוכר יכול להתגונן בטענה שהקונה, גם אם הוא מומחה, יכול היה לבדוק בעצמו. תשובה א׳ שגויה כי הטעיה אקטיבית אינה טעות בכדאיות העסקה. תשובה ג׳ שגויה כי חוזה שנכרת עקב הטעיה ניתן לביטול בהודעה ואינו בטל מאליו. תשובה ד׳ שגויה כי בעילת הטעיה אין דרישה לתת הזדמנות לתיקון.
מקור: סעיפים 12, 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973; ע״א 838/75 ספקטור נ׳ צרפתי
מועד דצמבר 2025 · חלק ג׳ · שאלה 31 · קיזוזעיריית פתח תקווה הגיעה להסכם עם חברת א.ב. בע״מ ולפיו העירייה תשלם לחברה סך של 5,000,000 ש״ח עבור הקמה והפעלה של תחנת מעבר לטיפול בפסולת עירונית. החברה הקימה והפעילה את תחנת המעבר, אולם לא שילמה לעירייה סך של 1,000,000 ש״ח בגין דמי זיכיון קבועים עבור זיכיון שקיבלה מאת העירייה לשנת 2024. האם רשאית העירייה לקזז את חוב דמי הזיכיון מהחוב בגין ההקמה וההפעלה של תחנת המעבר?- א. לא.
- ב. כן.
- ג. העירייה רשאית לקזז את חוב דמי הזיכיון בתנאי שהגישה תביעה נגד החברה לתשלום חוב דמי הזיכיון.
- ד. העירייה רשאית אך ורק לעכב אצלה את מלוא הסכום בגין ההקמה וההפעלה של תחנת המעבר עד לתשלום חוב דמי הזיכיון על ידי החברה.
להצגת התשובה וההסבר
התשובה הנכונה: ב
סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) מקנה זכות קיזוז כאשר שני הצדדים חייבים זה לזה חיובים כספיים הניתנים לקיזוז: חיובים קצובים, שהגיע מועד פירעונם, שנגרמו מאותה עסקה או קשורים זה בזה. בע״א 6412/16 נקבע שחובות בין עירייה לקבלן הנובעים מאותה מסגרת חוזית ניתנים לקיזוז הדדי. כאן העירייה חייבת לחברה בגין הקמה והפעלה, והחברה חייבת לעירייה דמי זיכיון: שני חיובים כספיים בשלים, ולכן הקיזוז מותר. תשובות א׳ ו-ג׳ שגויות כי הגשת תביעה אינה תנאי לקיזוז. תשובה ד׳ מתארת עיכבון ולא קיזוז.
מקור: סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973; ע״א 6412/16 עיריית באקה אל-גרביה נ׳ קל בנין בע״מ
מועד יוני 2026 · חלק ג׳ · שאלה 25 · עיכבוןעמית מסר את שעון היוקרה שלו, ששוויו מוערך ב-80,000 ש״ח, לתיקון אצל בוריס, שען מומחה, בשל תקלה קלה במנגנון. בוריס דרש 1,000 ש״ח תמורת התיקון, אך עמית סירב לשלם סכום זה וטען שהוא מופרז. עמית דרש לקבל את השעון בחזרה תמורת הפקדת טבעת ששוויה 500 ש״ח כבטוחה עד אשר תוכרע המחלוקת בדבר מחיר התיקון. בוריס הודיע כי הוא יחזיק בשעון עד לתשלום המלא. מה הדין?- א. על בוריס להשיב את השעון לעמית, שכן יש פער בלתי סביר בין שווי הנכס המוחזק לבין גובה החוב, וסירובו לקבל בטוחה חלופית הוא שימוש לרעה בזכותו.
- ב. בוריס רשאי להמשיך להחזיק בשעון, שכן החוק מאפשר לו להחזיק בנכס שבו ביצע את מלאכתו עד לסילוק החיוב.
- ג. מאחר שעמית הציע בטוחה חלופית, פוקעת זכותו של בוריס להמשיך להחזיק בשעון.
- ד. בוריס רשאי להחזיק בשעון רק אם יוכיח שערך השעון עלה ב-1,000 ש״ח לפחות בעקבות התיקון.
להצגת התשובה וההסבר
התשובה הנכונה: ב
סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות מקנה לקבלן זכות עיכבון על הנכס שבו ביצע את מלאכתו, להבטחת תשלום שכרו. לפי סעיף 11(ג) לחוק המיטלטלין, החייב רשאי לשחרר את הנכס מן העיכבון במתן ערובה מספקת אחרת, אולם טבעת ששווייה 500 ש״ח אינה ערובה מספקת לחוב של 1,000 ש״ח, ולכן ההצעה אינה מפקיעה את העיכבון. תשובה א׳ שגויה כי פער השווי בין הנכס לחוב אינו שולל כשלעצמו את זכות העיכבון. תשובה ג׳ שגויה כי רק ערובה מספקת מפקיעה את העיכבון. תשובה ד׳ שגויה כי זכות העיכבון אינה מותנית בהשבחה של הנכס.
מקור: סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל״ד-1974; סעיף 11 לחוק המיטלטלין, התשל״א-1971; ע״א 6492/00 שלדות מפעלי מתכת בע״מ נ׳ שחיבר
מה שלוש השאלות מלמדות על סגנון הבחינה
- כל שאלה נשענת על פסק דין, לא רק על סעיף. הסעיף נמצא בקובץ החקיקה שמחולק בבחינה; הפסיקה לא. מי שמכיר רק את החוק פותר את שאלת הקיזוז, אבל מתלבט בשאלת ההטעיה.
- המסיח החזק הוא תמיד "טענת ההגנה הסבירה": "יכולת לבדוק בעצמך", "יש פער בלתי סביר בין הנכס לחוב". הבחינה בודקת אם אתם יודעים שהטענה הסבירה אינה הדין.
- שאלות חיובים "מעורבות" (קבלנות + מיטלטלין, חוזים + עיריות) הן הנורמה החדשה. לימוד חוק החוזים לבד לא מספיק.
איך לתרגל דיני חוזים
- לפי סעיף, לא לפי סיכום. קראו את סעיפים 1–20 ו-53 לחוק החוזים ואת סעיפים 1–15 לחוק התרופות בנוסחם. הבחינה מצטטת לשון חוק.
- רשימת פסיקה קצרה ומדויקת. ספקטור נ׳ צרפתי (הטעיה), שלדות נ׳ שחיבר (עיכבון), קל בנין (קיזוז), והלכות הצפיות בפיצויים. עשר הלכות שיושבות טוב שוות יותר ממאה שמות.
- תרגול לפי מועד. פתרו את שאלות החוזים של מועד אחד ברצף, ואז של המועד הבא. הסגנון של 2025–2026 שונה מזה של 2021, ורואים זאת רק כשמתרגלים ברצף. כל המועדים והנתונים שלהם.
- שאלה אחת ביום. השאלה היומית באתר מגישה שאלה אמיתית עם הסבר, בלי להתקין כלום.
סיכום
דיני חוזים בבחינת הלשכה אינם נושא שאפשר לנחש בו. הם דורשים ידע מדויק בסעיפים, הכרה של הפסיקה המרכזית, ויכולת לזהות את המסיח הסביר-אך-שגוי. הנושאים חוזרים, הדפוסים צפויים, ומי שפתר את שאלות החוזים של המועדים האחרונים מגיע לבחינה בלי הפתעות. מדריכים נוספים: סדר דין אזרחי, המדריך למועד דצמבר 2026.
רוצים לתרגל שאלות מבוססות על בחינות עבר?
מעל 2,000 שאלות עם הסברים מפורטים והפניות לחקיקה — זמין באנדרואיד ובאייפון